הקשר בין מט״ח לזהב
עד למאה העשרים מטבעות גלובאליים היו ביחס ישיר לכמות הזהב שהוחזקה ואשר קבעה את כמות כסף הנייר שניתן היה להדפיס ואת הערך הפוטנציאלי של המטבעות. שיטה זו כונתה "סטנדרט הזהב", היות והיא קיבעה את ערך המטבע למול זהב.
בעוד "סטנדרט הזהב" עזר לשמור על מטבעות שונים מאוזנים, היו בו פגמים מהותיים כגון היעדר הגמישות וההנחה שהבנקים הלאומיים מתנהלים בשקיפות.
בשנת 1973, ארה״ב עזבה את סטנדרט הזהב, ואיפשרה לזהב להיסחר בשוק החופשי בעוד הדולר האמריקאי נשלט בידי הבנק הפדרלי של ארה"ב. זה הביא תנודתיות לא צפויה מכיוון שעל המדינה היה להתאים את עצמה למערכת חדשה של שליטה באינפלציה. היום הדולר התייצב וסוחרים מסתכלים על XAU/USD כדי לעקוב אחר תנודות במחיר בין שני הנכסים הפיננסים הללו.
הבנת האופן בו הבנקים המרכזיים עושים שימוש בזהב ביחס למטבעות שלהם עוזר לסוחרים להבין את מערכת היחסים בין זהב לשוק המט״ח.
זהב כמטבע
סופו של סטנדרט הזהב לא שם קץ לזהב כסחורה יקרת ערך. להיפך, הוא איפשר לזהב להפוך למעין ״מטבע״ גלובאלי, המוכר בידי סוחרים, אנשים פרטיים ואפילו ממשלות כמאגר ערך.
הכרה עולמית זו יצרה מעין מטבע גלובאלי אשר ממשלות יכולות לעשות בו שימוש כדי להחליף כסף נייר ועוד. בניגוד לכסף נייר, אין בנק מרכזי אשר מייצב את ערכו. במקום זאת, ערכו נקבע בשווקים היכן שממשלות וסוחרים משפיעים על מחירו. העדר שליטה ריכוזית יכולה ללמד רבות אודות הערכת הזהב בעולם והיחס בינו בין מטבעות גלובאליים.
כל אלו נתנו לזהב, ולמדינות המחזיקות עתודות גדולות שלו, יתרון משמעותי . כאשר מדינות מחזיקות עתודות זהב גדולות ביחס לכמות המזומן במחזור, המטבע שלהן נחשב ליציב. אם הן בוחרות למכור חלק מהזהב, ערך המטבע שלהן עולה בהתאמה כי הן מחזיקות כמות גדולה יותר של מטבע חוץ. מצד שני, בנקים מרכזיים אשר מבקשים לרכוש כמות זהב גדולה כאמצעי לייצוב המטבע שלהם חייבים להדפיס עוד כסף בכדי לממן את העסקה, ומורידים באופן זמני את ערכו של כסף הנייר שלהם.
קורלציה בין זהב ומט״ח
הקורלציה בין זהב ושטרות נייר היא מערכת יחסי גומלין המתקיימת מזה עשורים. מדינות משתמשות בזהב כדי להעלות את הערך של המטבע שלהן אך חייבות להוריד את ערך המטבע שלהן כדי להשיג אותו.
מנקודת מבטם של סוחרים, זהב הוא עוד מטבע אשר בו הם יכולים לאחסן נכסיהם בזמנים של חוסר יציבות או אינפלציה.
בעוד אין וודאות כי זהב ישמר את ערכו, סוחרים נשענים על מחירים היסטוריים כדי להעריך שמטבעות שערכם צונח עשויים לעורר חוסר ביטחון במטבע, וייצרו פיחות נוסף באותו מטבע. אירועים אחרים העשויים להשפיע על המחיר של מטבע הם אינפלציה, אי-וודאות פוליטית, מחסור מהותי במסחר, ואירועים משמעותיים אחרים.
כשמטבע נופל סוחרים עשויים לפנות לזהב. אם מספיק סוחרים פונים לזהב בזמן נתון נוצרים גלים בשוק, מה שגורם לביקוש מבלי להציע היצע מתאים, הגורם למחיר הסחורה לטפס עם הביקושים. מצד שני, אם אינדיבידואלים משקיעים במטבע יציב ואספקת הזהב החדש עולה על הביקוש, אז המחיר עשוי ליפול.
לדוגמה, כאשר סוחר מחזיק בפאונד ומזהה כי יש מחסור חמור במסחר בתוך האיחוד האירופי, אשר גרם לירידת ערכו של הפאונד, הוא עשוי לפנות לעבר זהב אשר ערכו עשוי לעלות בהשוואה למטבע בו הוא מחזיק.
מצד שני, אם סוחר מחזיק בזהב וערך הפאונד עולה, הוא עשוי להעביר את השקעותיו לעבר מטבעות.
גורם אחד מני רבים
בעוד זהב משפיע על הערך והיציבות של מטבעות, הוא רק גורם אחד מני רבים אשר יכול להשפיע על ערכו של מטבע. שווקים גלובאליים, אירועים פוליטים, החלטות הבנק המרכזי, מסחר, ועוד מגוון אירועים אחרים יכולים להשפיע על ערכו של מטבע, כמו זהב, במהירות או לאורך זמן.
סוחרים בשוק המט״ח יכולים לעשות שימוש בזהב כמכשיר נוסף למסחר, לצד מסחר בתנודות של המטבעות הגלובאליים.